Rabbi Shlomo Cohen
(With thanks to Dr. Joel Berman)
The Gemora reports that the Aron was Nosei Es Atzmo, it carried itself.
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לה עמוד א.
נשא ארון את נושאיו ועבר, שנאמר: ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה’ והכהנים לפני העם. ועל דבר זה נענש עוזא, שנאמר: ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון, אמר לו הקדוש ברוך הוא: עוזא, נושאיו נשא, עצמו לא כל שכן
It carried itself, as well as those carrying it. Other than the fact that the Aron contained the holiest objects in the world, we wondered if there was more to it than that.
We decided to determine the weight of the Aron.
To do this we needed the dimensions. The Torah, of course gives most of the dimensions, but some crucial pieces were missing.
שמות פרק כה
(י) ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו:
(יא) וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב:
(יב) ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית:
(יג) ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב:
(יד) והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם:
(טו) בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו:
(טז) ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך:
(יז) ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה:
(יח) ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת:
(יט) ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו:
(כ) והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים:
(כא) ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך:
(כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל: פ
We found the missing information in the Minchas Chinuch מנחת חינוך מצוה צה.
והנה צורת הארון מפורש בתורה שהי’ של עצי שיטים מצופה זהב טהור מבית ומחוץ וזר זהב סביב אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי קומתה ואמה וחצי רחבה
The Aron is 2 ½ Amos (cubits) long by 1 ½ Amos wide by 1 ½ Amos high.
ויש פלוגתא בש”ס אם האמות הללו היו בת חמשה טפחים או בת ששה
ונראה דזה טעם הר”מ שפוסק כר”מ דכל האמות אפילו של כלים הי’ בני ששה טפחים כר”מ ולא כר”י
This graphic is not to scale
≠
So first we must find the equivalent lengths in feet and inches. Using both R Chaim Noah and the Chazon Ish’s Shiurim we find:
R’ Chaim Na’ah’s Tefach = 8 centimeters = 3.2 inches
The Chazon Ish’s Tefach= 9.6 centimeters = 3.8 inches.
Thus:
R’ Chaim Na’ah’s Amah = 48 centimeters= 18.9 inches
The Chazon Ish’s Amah=57.6 centimeters = 22.7 inches.
Throughout the article we have, generally rounded off numbers.
The Aron was constructed of three boxes nested one in the other. The inner box was of solid gold. The middle box was of acacia wood. The outer box was solid gold. There was one layer of solid gold on top called the Kapores on top of which were the two Keruvim. Inside the Aron were both the broken Tablets as well as the second complete tablets. The broken tablets were of pure sapphire. The second set was of an unspecified precious stone.
To save the reader all the tedious reading of my math and figuring we have copied the results up front. As you can see the Aron in any configuration is massive. No wonder it required a miracle to be able to move it. There is no way four men could move this weight, nor would the rings hold up, nor would the staffs been able to bear the weight.
ALL FIGURES ARE GIVEN IN POUNDS AND WE WILL BE ROUNDING OFF TO THE NEAREST TENTH
According to R’ Chaim Na’ah According to the Chazon Ish
| SUBTOTALS | INNER BOX | WOODEN BOX | OUTER BOX | TOTALS | INNER BOX | WOODEN BOX | OUTER BOX | TOTALS | ||
| ½ fingerbreadth | 1601.3 | 318.5 | 2754.7 | 6595 | 2304.3 | 578.5 | 4306.2 | 7189 | ||
| 2/3 fingerbreadth | 2134.7 | 318.5 | 2638.8 | 5092 | 3040 | 578.5 | 3728.8 | 7347.3 | ||
| FULL TEFACH | 12174.1 | 318.5 | 13739.4 | 26232 | 21037 | 578.5 | 23019.2 | 44634.7 | ||
| LUCHOS | 973.2 | 1685.2 | ||||||||
| KAPORES | 2,934.8 | 5071.4 | ||||||||
| KERUVIM | ARBITRARY | 2889 | ARBITRARY | 2889 | ||||||
| BADIM & TABOS | ARBITRARY | 47.6 | ARBITRARY | 51 | ||||||
CONCLUSIONS
The lightest possible Aron would have been one using Rav Yehudas 5 Tefachim per Amah and having only a covering of gold foil for the inner and outer gold boxes and hollow keruvim. I did not do the math for these possibilities. Just the wooden box, Luchos and Kapores equals 3142.548 pounds.
The lightest Aron for which I did the math is that of Rav Meier’s 6 Tefachim per Amah using R Chaim Na’ahs 8 centimeters per Tefach and gold boxes of ½ fingerbreadth with solid keruvim. This configuration weighs a total of 225,099.79 pounds.
The heaviest possibility was 6 Tefachim per Amah using the Chazon Ish’s 9.6 centimeters per Tefach and gold boxes of a full Tefach each and solid Keruvim. This configuration weighs a total of 282651 pounds.
I – THE LUCHOS
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יד עמוד א
מיתיבי: ארון שעשה משה, אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, באמה בת ששה טפחים; והלוחות, ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה,
The Gemara, בבא בתרא י”ד., tells us that both the Luchos were 6 Tefachim by 6 Tefachim by 3 Tefachim. According to R’ Chaim Na’ah we multiply each value by 8cm. (8×6) x (8×6) x (8×3) = 55,296 cm3.The density of sapphire is 4. So 4 x 55,296= 221,184 grams. Converting grams to pounds [Divide by 1,000 & multiply by 2.2] gives us 486.59 lbs. Assuming both Luchos weigh the same we have 973.178 lbs.
The same calculation using the Chazon Ish’s values we multiply each value by 9.6cm. (9.6×6) x (9.6×6) x (9.6×3) = 95,551.488 cm3.The density of sapphire is 4. So 4 x 95,551cm3= 382,204 grams. Converting grams to pounds gives us 842.6lbs. Assuming both Luchos to weigh the same we have 1685.2 lbs.
ומבואר בתורה דהיו עושין כפורת והי’ זהב טהור והי’ אורך אמתים וחצי כאורך הארון ואמה וחצי רחבו כרוחב הארון כדי לכסות כל הארון ועובי הכפורת אין מפורש שיעור בתורה ולמדו חז”ל בסוכה דהי’ עובי’ טפח
II – THE KAPORES
(יז) ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה:
רש”י שמות פרק כה
אמתים וחצי ארכה – כארכו של ארון, ורחבה כרחבו של ארון, ומונחת על עובי הכתלים ארבעתם, ואף על פי שלא נתן שיעור לעוביה, פירשו רבותינו שהיה עוביה טפח:
The Kapores is a solid golden plank. The Torah gives its measurements as 2 ½ Amos x 1 ½ Amos x 1 Tefach. Using Rav Meier’s Amah of 6 Tefachim, we convert all measurements to Tefachim giving us 15 x 9 x 1. Converting this to R’ Chaim Na’ah’s 8cm/Tefach we get 120 x 72 x 8 = 69,120cm3.
The specific gravity of gold is 19.3 grams/cm3. 69,120 x 19.3=1,334,016. Which we divide by 1,000 and multiply by 2.2. 1,334.016 x 2.2 = 2,934.8352lbs.
Using the Chazon Ish’s 9.6 cm/Tefach the values are 119,439.36 x 19.3 = 2,305,179.6 / I,000 = 2,305.1796 x 2.2=5,071.3951lbs
We now must deconstruct the three boxes. For our purposes, we will consider all the sides as separate pieces with the length running all the way. The width will fit between the two lengths and the bottom fits into the four sides.
TOP VIEW
III – THE MIDDLE WOODEN BOX
לעובי הכתלים מחצה לכותל זה ומחצה לכותל זה
ומבואר בש”ס יומא דע”ב ע”ב אמר רחבא אר”י שלשה ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה טפחים (כמ”ש בתורה ואמה וחצי קומתו וקאי על העץ לחוד)
Assuming עצי שטים to be Acacia wood, there are 130 to 800 species worldwide. Several species are found in the Middle East. For no particular reason I have chosen one called Acacia Nilotica which weighs 1170 Kg/m3, so I will use the figure 1.17g/cm3.
The center wooden box had no top, per se, so we only have to figure 4 sides and the bottom. According to the Minchas Chinuch the measurements given in the Torah refer specifically to the wooden container.
THE LENGTH
Let’s start with the two lengths. 2 ½ Amos = 15 Tefachim. 1 ½ Amos = 9 Tefachim and the thickness = 1/2 Tefach.
15 x 9 x 1/2. Converting this to R’ Chaim Na’ah’s 8cm/Tefach we get
120cm x 72cm x 4cm = 34560cm3.
Since there are two sides 5760 x 2 =69120 cm3.
The density of acacia wood is 0.72 grams/cm3. Multiplying 11520cm3 x1.17 = 80,870.4 grams/1000 x 2. This equals 161.74 lbs.
Converting this to Chazon Ish’s 9.6cm/Tefach we get 144cm x 86.4cm x 4.8cm = 59719.68cm3 x 1.17 = 69,872/1000 x 2.2 = 153.72 lbs Then the 2 sides = 307.44 lbs
THE WIDTH
The two widths are 9 Tefachim long x 9 Tefachim wide x 1/2 Tefach thick less the 2 Tefachim of the boards they are between = 7T x 9T x 1/2T. Converting this to R’ Chaim Na’ah’s 8cm/Tefach we get 56cm x 72cm x 4cm= 16128cm3 x 1.17 = 18869.76 grams /1000 x 2.2=41.5lbs x 2 = 83lbs
Converting this to Chazon Ish’s 9.6cm/Tefach we get 7T x 9T x 1/2T = 67.2cm x 86.4cm x 4.8cm = 27869.184cm3 x1.17 = 32606.95cm3/ 1000 x 2.2 = 71.74 lbs x 2 = 143.5 lbs
THE BOTTOM
The bottom board is 2 ½Amos x 1 ½A x 1/2T. Taking away 1 Tefach from each side leaves us with 14T x 8T x 1/2. Times R’ Chaim Na’ah’s 8cm/Tefach=112cm x 64cm x 4cm = 28672cm3 x 1.17 = 33546.24grams /1000 x 2.2 = 73.8 lbs
Using Chazon Ish’s 9.6Tefach 14T x 8T x 1/2. = 134.4cm x 76.8cm x 4.8cm = 49545.216cm3 x 1.17 = 57967.9 grams /1000 x 2.2 = 127.53 lbs
Thus the wooden box, according to R’ Chaim Na’ah weighs 318.54 lbs
And according to Chazon Ish 578.5 lbs
THE GOLD BOXES
צ”ל האורך והרוחב והקומה במדות הנ”ל חוץ הציפוי של זהב שהי’ בפ”ע עודף על המדות הללו כמבואר בתורה ועשו ארון עצי שטים אמתים וכו’ ואח”ז כתיב וצפית אותו
ולמ”ד דעובי השוליים הי’ טפח אפשר דכל הציפוי הוי כן. אך כבר כתבתי דודאי הלכה כר”י א”כ כל הציפוי הי’ עביו משהו כנ”ב
ופנימי שמונה והי’ נותן פנימי של זהב לתוך האמצעי של עץ והי’ מכסה אותו מבפנים והי’ די בשמונה טפחים כי שולי הארון האמצעי הי’ עביו טפח
והפנימי בעובי היה לר”י גם כן הציפוי בעובי חצי אצבע ולר”מ הי’ (שני שלישי) אצבע. אך אפשר דהזהב הן מפנימי או מחיצון הי’ דק ביותר
והחיצון הי’ גם כן של זהב והי’ י’ טפחים ומשהו היינו המשהו הי’ של שוליו ועשרה טפחים הי’ נגד הארון שהוא ט’ ועוד טפח יותר להניח הכפורת על האמצעי ועובי הכפורת הי’ טפח והי’ שוה הכפורת עם החיצון
The inner and outer gold boxes create a difficulty in that there are few clear measurements for their thickness. As we see above, they are variably given as a Ma’Shehu, which may be anywhere from gold leaf, having a ridiculously tiny thickness, to either ½ a fingerbreadth or 2/3 fingerbreadth, to possibly a full Tefach each.
Gold leaf weighs approximately 20 grams, which will cover an area of 7,225 square meters. As this weight is negligible we won’t count gold leaf as adding any weight.
This leaves five other possibilities:
The thickness of a Dinar Zahav possibly a third of a finger (Eruvin 19a, Yora Deah 43; Chagiga ?) I haven’t been able to ascertain the thickness of a Dinar.
½ a fingerbreadth or
2/3 fingerbreadth, and
½ Tefach (Baba Basra 14a according to Rav Meier) I did not do the math for the ½ Tefach.
A full Tefach (Yuma 72b; Rabbeinu Chananel; Abarbanel in Ma’she Choshev 8:2)
I have very small fingers. I will use my thumb, which is exactly one inch wide at the joint. One inch = 2.54cm.
IV – THE INNER GOLD BOX
The inner gold box is the same size as the wooden box minus the thickness of the wooden box. This was 15 x 9 x1/2 hence 14T x 8T x ½”.
THE LENGTH
At ½ a fingerbreadth = 1/2 inch = 1.27cm
The length is then 14T x 8T x 1.27cm.Using R’ Chaim Na’ah’s 8T we get112cm x 64cm x 1.27cm = 9,103.36cm3 x 19.3 = 175,694.84g / 1000 x 2.2 = 386.529lbs. x 2 sides = 773.058lbs
Using Chazon Ish’s value 134.4cm x 76.8cm x 1.27cm = 12,972.28cm3 = 250,365g /1000 x 2.2 = 550.8lbs. x 2 sides = 1,101.6lbs
At 2/3 fingerbreadth = 2/3 inch = 1.693cm
R’ Chaim Na’ah: (14T x 8T x 1.693cm) x 8 = (112cm x 64cm x 1.693cm) = 12,135.424cm3 /1000 x 2.2 = 26.698 x 19.3 = 515.27lbs x 2 sides = 1,030.54 lbs
Using Chazon Ish’s value (14T x 8T x 1.693cm) x 9.6 = 134.4cm x 76.8cm x 1.693cm = 17475 cm3/1000 x 2.2 = 38.44lbs x 19.3 = 741.99 x 2 sides = 1483.98 lbs
At a full Tefach.
R’ Chaim Na’ah : (14T x 8T x 1T) x 8 = (112cm x 64cm x 8cm) = 57344cm3 /1000 x 2.2 = 126.157 x 19.3 = 2434.826lbs x 2 sides = 4869.652 lbs
Using Chazon Ish’s value (14T x 8T x I) x 9.6 = 134.4cm x 76.8cm x 9.6cm = 99090.432 cm3/1000 x 2.2 = 218lbs x 19.3= 4207.4 x 2 sides = 8414.8 lbs
THE WIDTH
At ½ a fingerbreadth =1/2 inch = 1.27cm
The width is then 8 x 8 x 1.27.Using R’ Chaim Na’ah’s 8T we get 64cm x 64cm x 1.27cm = 5201.92cm3 x 19.3 = 100397.05g / 1000 x 2.2 = 220.874lbs. x 2 sides = 441.747lbs
Using Chazon Ish’s value 76.8cm x 76.8cm x 1.27cm = 7490.765cm3 x 19.3 = 144571.76g /1000 x 2.2= 318.058lbs. x 2 sides = 636.116lbs
At 2/3 fingerbreadth = 2/3 inch = 1.693cm
R’ Chaim Na’ah: (8T x 8T x 1.693cm) x 8cm/T = (64cm x 64cm x 1.693cm) =6934.528cm3 x 19.3 /= 133836.39g. /1000 x 2.2 = 294.44lbs x 2 sides = 588.88lbs
Using Chazon Ish’s value (8T x 8T x 1.693cm) x 9.6= 134.4cm x 76.8cm x 1.693cm = 17475 cm3 x 19.3 = 337267.5/1000 x 2.2 = 741.988lbs x 2 sides = 1483.977 lbs
At full Tefach.
R’ Chaim Na’ah: (14T x 8T x 1T) x 8 = (112cm x 64cm x 8cm) = 57344cm3 /1000 x 2.2 = 126.157 x 19.3 = 2434.826lbs x 2 sides = 4869.652 lbs
Using Chazon Ish’s value (14T x 8T x I) x 9.6= 134.4cm x 76.8cm x 9.6cm = 99090.432 cm3/1000 x 2.2= 218lbs x 19.3 = 4207.4 x 2 sides = 8414.8 lbs
THE BOTTOM
The bottom board is 2 ½Amos x 1 ½A x various widths. Taking away 1 Tefach from each side leaves us with 14T x 8T.
At ½ a fingerbreadth =1.27cm
Using R’ Chaim Na’ah’s 8cm/ T = 112cm x 64cm x 1.27cm = 9103.36cm3 x 19.3 = 175694.84g / 1000 x 2.2 = 386.529lbs
Using Chazon Ish’s 9.6cm/T = 134.4cm x 76.8cm x 1.27cm = 13108.838cm3 x 19.3 = 253000.57 /1000 x 2.2 =556.6lbs
At 2/3 fingerbreadth= 1.693cm
Using R’ Chaim Na’ah’s 8cm/ T = 112cm x 64cm x 1.693cm = 12135.424cm3 x 19.3 = 234213.68g / 1000 x 2.2 = 515.27lbs
Using Chazon Ish’s 9.6cm/T = 134.4cm x 76.8cm x 1.693cm = 17475.01cm3 x 19.3 = 337267.69 /1000 x 2.2 =741.989lbs
At full Tefach.
Using R’ Chaim Na’ah’s 8cm/ T = 112cm x 64cm x 8cm = 57344cm3 x 19.3 = 1106739.2g / 1000 x 2.2 = 2434.826lbs
Using Chazon Ish’s 9.6cm/T = 134.4cm x 76.8cm x 9.6cm = 99090.432cm3 x 19.3 = 1912445.3g /1000 x 2.2 = 4207.38lbs
V – THE OUTER GOLD BOX
The outer gold box is larger than the measurements given for the wooden box. How much larger depends on the thickness of the gold. Let’s start with the length.2 ½ Amos = 15 T and the width 1 ½ Amos = 9 T and the height 1 ½ Amos = 9T.
At ½ a fingerbreadth =1.27cm
THE LENGTH
15T x 9T x1.27cm at R’ Chaim Na’ah’s 8cm/T = 120cm x 72cm x 1.27cm. Now we add 1.27cm to each. 121.27 x 73.27cm x 1.27cm = 11284.25cm3 x 19.3 = 217791.33 grams, / 1000 x 2.2 = 479.141lbs x 2 sides = 958.292lbs
15T x 9T x1.27cm at Chazon Ish’s 9.6cm/T = 144cm x 86.4cm x 1.27cm. Now we add 1.27cm to each. 145.27 x 87.67cm x 1.27cm = 16174.4911cm3 x 19.3 = 312167.67 grams, / 1000 x 2.2 = 686.769lbs x 2 sides = 1373.538lbs
THE WIDTH
9T x 9T x 1.27cm at R’ Chaim Na’ah’s 8cm/T = 72cm x 72cm x 1.27cm. Now we add 1.27cm to each. 73.27 x 73.27cm x 1.27cm = 6817.986cm3 x 19.3 = 131587.12 grams, / 1000 x 2.2 = 289.491lbs x 2 sides = 578.983lbs
9T x 9T x 1.27cm at Chazon Ish’s 9.6cm/T = 86.4cm x 86.4cm x 1.27cm. Now we add 1.27cm to each. 87.67 x 87.67cm x 1.27cm = 9761.25cm3 x 19.3 = 188392.25 grams, / 1000 x 2.2 = 414.463lbs x 2 sides = 828.926lbs
THE BOTTOM
The bottom board is 2 ½Amos x 1 ½A x 1/2T. Taking away 1 Tefach from each side leaves us with 14T x 8T x 1/2T. We needn’t be concerned with the extra length on the bottom.
Times R’ Chaim Na’ah’s 8cm/Tefach = 112cm x 64cm x 4cm = 28672cm3 x 19.3 = 553369.6grams /1000 x 2.2 = =1217.413lbs
Using Chazon Ish’s 9.6Tefach 14T x 8T x 1/2. = 134.4cm x 76.8cm x 4.8cm = 49545.216cm3 x 19.3 = 956222.66 grams /1000 x 2.2 = 2103.69lbs
At 2/3 fingerbreadth = 1.693cm
THE LENGTH
15T x 9T x 1.693cm at R’ Chaim Na’ah’s 8cm/T = 120cm x 72cm x 1.693cm. Now we add 1.693cm to each. 121.693 x 73.693cm x 1.693cm = 15182.692cm3 x 19.3 = 293025.95 grams, / 1000 x 2.2 = 644.657lbs x 2 sides = 1289.314lbs
15T +9T +1.27cm at Chazon Ish’s 9.6cm/T = 144cm +86.4cm +1.693cm. Now we add 1.693cm to each. 145.6937 x88.093cm x 1.693cm= 21728.969cm3 x 19.3 = 419369.1 grams, / 1000 x 2.2 = 922.612lbs x 2 sides =1845.224lbs
THE WIDTH
9T x 9T x 1.693cm at R’ Chaim Na’ah’s 8cm/T = 72cm x 72cm x 1.693cm. Now we add 1.693cm to each side. 73.693 x 73.693cm x 1.693cm = 9568.391cm3 x 19.3 = 184669.94grams, / 1000 x 2.2 = 406.274lbs x 2 sides = 812.548lbs
9T x 9T x 1.693cm at Chazon Ish’s 9.6cm/T = 86.4cm x 86.4cm x 1.693cm. Now we add 1.693cm to each side. 88.093 x 88.093cm x 1.693cm = 13138.317cm3 x 19.3 = 253569.51 grams, / 1000 x 2.2 = 557.853lbs x 2 sides = 1115.706lbs
THE BOTTOM
The bottom board is 2 ½Amos x 1 ½A x 1.693cm. Adding1.693cm to each side gives us 14T x 8T x 1.693cm. We needn’t be concerned with the extra length on the bottom.
Times R’ Chaim Na’ah’s 8cm/Tefach=113.693cm x 65.693cm x 1.693cm = 12644.736cm3 x 19.3 = 244043.4grams /1000 x 2.2 = =536.895lbs
Using Chazon Ish’s 9.6Tefach 14T x 8T x 1.693 = 136.093cm x 78.493cm x 1.693cm = 18085.213cm3 x 19.3 = 349044.61 grams /1000 x 2.2 = =767.898lbs
At full Tefach.
THE LENGTH
15T x 9T x 1T at R’ Chaim Na’ah’s 8cm/T = 120cm x 72cm x 8cm. Now we add 8cm to each. 128 x 80cm x 8cm = 81920cm3 x 19.3 = 1581056 grams, / 1000 x 2.2 = 3478.323lbs x 2 sides = 6956.646lbs
15T x 9T x 1T at Chazon Ish’s 9.6cm/T = 144cm x 86.4cm x 9.6cm. Now we add 9.6cm to each. 153.6cm x 96cm x 9.6cm = 141557.76cm3 x 19.3 = 2732064.7 grams, / 1000 x 2.2 = 6010.542lbs x 2 sides = 12021.084lbs
THE WIDTH
9T x 9T x 1T at R’ Chaim Na’ah’s 8cm/T = 72cm x 72cm x 1T. Now we add 1T to each side. 80cm x 80cm x 8cm= 51200cm3 x 19.3 = 988160grams, / 1000 x 2.2 = 2173.952lbs x 2 sides = 4347.904lbs
9T x 9T x 1T at Chazon Ish’s 9.6cm/T = 86.4cm x 86.4cm x 1T. Now we add 1T to each side. 96 x 96cm x 906cm = 88473.6cm3 x 19.3 = 1707540.4 grams, / 1000 x 2.2 = 3415.08 lbs x 2 sides = 6830.162lbs
THE BOTTOM
The bottom board is 2 ½Amos x 1 ½A x 1T Adding1T to each side gives us 14T x 8T x 1T. We needn’t be concerned with the extra length on the bottom.
Times R’ Chaim Na’ah’s 8cm/Tefach=14T x 8T x 1T = 112cm x 64cm x 8cm = 57344cm3 x 19.3 = 1106739.2grams /1000 x 2.2 = 2434.826lbs
Using Chazon Ish’s 9.6Tefach 14T x 8T x 1T =134cm x 76.8cm x 9.6cm = 98795.52cm3 x 19.3 = 1906753.5 grams /1000 x 2.2 = 4194.858lbs
VI – THE KERUVIM
The Keruvim present a problem on several fronts. First off, we are not told whether they are hollow or solid. The measurements we are given are that the head measured 1 Tefach and the entire body was 10 Tefachim high, however, we are not given any measurements for their width or thickness, hence any stabs at their weight would be pure conjecture.
One Tefach is approximately 1/3 the height of my head. 10 Tefachim equals either 32 or 38 inches. This is more than half the height of a six foot man. Unfortunately we aren’t told whether the Keruvim were fashioned into half a man down to the waist or a whole body to the feet. We don’t know the width or thickness of the body or the dimensions of the wings.
Arbitrarily assigning a solid build, a full mans figure and half a man’s size, we know that the density of a man is effectively 1. We will use a 150lb person. Dividing that in half leaves 75 lb. converting that to cm3 we have to multiply by 453.6 So 453.6 x 75 = 34,020cm3 x 19.3( the density of gold) = 656,586g /1000 = 49243.95 x 2.2 = 1,444.5lb. There were two Keruvim = 2,889lb. This does not even take into account the wings!
Obviously, whether the Keruvim are solid or hollow the weight of the wings would cause the soft gold to sag and pull the bodies over.
VII – THE ZER
We aren’t given much information about the decorative border around the top of the Aron. Of course we roughly know the length, but we don’t know the thickness nor have I seen the height. Any weight assigned to it would be sheer guesswork.
We also don’t know whether it was attached to the middle wooden box or the outer gold box. Was it attached to the top or to the side?
We will use a length of 2 ½ Amos by 1 ½ Amos and arbitrarily assign a height of one Tefach and a thickness of 1 centimeter. Thus the total length of the four sides is 15T + 15T+ 9T + 9T = 48T
R’ Chaim Naah: 48T x 1T x 1cm = 384cm x 8cm x 1cm = 3072cm3 x 19.3 = 59289.6g / 1000 = 59.290 x 2.2 = 130.437lbs
Chazon Ish: 460cm x 9.6cm x 1cm = 4416cm3 x 19.6 = 86553.6g / 1000 =86.554 x 2.2 = 190.418lbs
VIII – THE BADIM
Basically, the same is true of the carrying staffs. We don’t know their thickness nor their lengths.
They were covered in gold but we don’t know how thick. There also appears to be a Machlokes as to whether there were two or four Badim.
The equation for finding the volume of a cylinder is V =pr2 x height. We will arbitrarily assign a thickness a Tefach in diameter and a length of 6 Amos. So, ½ of R’ Chaim Naah’s Tefach is 4cm. 42 = 16 x 3.14 = 50.24. 6 Amos = 48T. 50.24 x 48= 2411.52cm3.x 0.72 = 1736.294 / 1000 = 1.7363 x2.2 = 3.82lbs x 2 poles = 7.64lbs.
Chazon Ish: half of 9.6 = 4.8cm squared = 23.04 x 3.14 = 72.346 x 48T = 3472.588cm3 x .72 = 2500.264cm3 / 1000 = 2.5 x 2.2 = 5.5 x 2 poles = 11lbs.
IX – THE TABA’OS
The rings into which the Badim were placed are another unknown. How big were they? How thick? Were there four or eight? Gold, being quite soft and malleable wuld stretch under the weight of the Badim over time, if they were too thin. They would certainly break if they had to bear the weight of the Aron. We will simply and arbitrarily assign a weight of 10 pounds each, making 40 lbs.
X – SUMMING UP
ALL FIGURES ARE GIVEN IN POUNDS AND WE WILL BE ROUNDING OFF TO THE NEAREST TENTH
R’Chaim Naah The Chazon Ish
Length width bottom SUBTOTAL Length width bottom SUBTOTAL
| The Luchos | 973.2 | 973.2 | 1685.2 | 1685.2 | ||||||
| The Kapores | 2,934.8 | 2,934.8 | 5071.4 | 5071.4 | ||||||
| The wooden Box | 109.5 | 51.1 | 45.46 | 318.5 | 189.2 | 88.3 | 78.5 | 578.5 | ||
| The inner Gold Box1.27cm | 773.1 | 441.8 | 386.5 | 1601.3 | 1101.6 | 636.1 | 566.6 | 2304.3 | ||
| The inner gold Box1.693 | 1030.5 | 588.9 | 515.3 | 2134.7 | 1484. | 1484 | 742. | 3040 | ||
| The inner gold box full Tefach | 4869.7 | 4869.7 | 2434.8 | 12174.1 | 8414.8 | 8414.8 | 4207.4 | 21037 | ||
| The outer gold box 1.27cm | 958.3 | 579 | 382.5 | 2754.7 | 1373.5 | 828.9 | 556 | 4306.2 | ||
| The outer gold box 1.693cm | 1289.3 | 812.6 | 515.3.9 | 2638.8 | 1845.2 | 1115.7 | 742 | 3728.8 | ||
| The outer gold box Full tefach | 6956.7 | 4347.9 | 2434.8 | 13739.4 | 12021.1 | 6803.2 | 4207 | 23019.2 | ||
| The Keruvim | 216673.4 | 216673.4 | ||||||||
| The Zer | 130.4 | 130.4 | 190.4 | 190.4 | ||||||
| The Badim | 7.6 | 7.6 | 11 | 11 | ||||||
| The Tabos | 40 | 40 | 40 | 40 | ||||||
| SUBTOTALS | INNER BOX | WOODEN BOX | OUTER BOX | TOTALS | INNER BOX | WOODEN BOX | OUTER BOX | TOTALS | ||
| 1.27 | 1601.3 | 318.5 | 2754.7 | 4470.8 | 2304.3 | 578.47 | 4306.2 | 3001.9 | ||
| 1.693 | 2134.7 | 318.5 | 2638.8 | 4888.3 | 3040 | 578.47 | 3728.8 | 7030.1 | ||
| FULL TEFACH | 12174.1 | 318.5 | 13739.4 | 26028.3 | 21037 | 578.47 | 23019.2 | 23617.6 | ||
| LUCHOS | 973.2 | 1685.2 | ||||||||
| KAPORES | 2,934.8 | 5071.4 | ||||||||
| KERUVIM | ARBITRARY | 216673.4 | ARBITRARY | 216673.4 | ||||||
| BADIM & TABOS | ARBITRARY | 47.6 | ARBITRARY | 51 | ||||||
מנחת חינוך מצוה צה
והנה צורת הארון מפורש בתורה שהי’ של עצי שיטים מצופה זהב טהור מבית ומחוץ וזר זהב סביב אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי קומתה ואמה וחצי רחבה ויש פלוגתא בש”ס אם האמות הללו היו בת חמשה טפחים או בת ששה ר”מ סובר דאמה של בנין בת ששה וגם אמת הכלים בת ו’ ור”י סובר דאמת כלים בת ה’ והר”מ כאן פ”ג פוסק כר”מ דאמת כלים גם כן בת ו’ ועכ”מ הטעם דפוסק הר”מ כר”מ ולא כר”י וכן בפ”ה מהל’ תו”מ פוסק כר”מ ולא כר”י וע’ צל”ח פסחים ק”י ע”ב מבואר שם דשלחן של מקדש של פרקים הוי דאל”ה אמתא באמתא היכי יתיב אם היו רוצים להטבילו ע”ש ואי אמה של כלים בת חמשה ואמה של בנין של המקוה בת ו’ אין קושיא ע”כ דקי”ל דגם אמה של כלים בת ו’ ושם ר’ אשי אמר זה חזינן דהוא סובר כר”מ ובתרא הוא על כן פוסק הר”מ כר”מ. והנה במנורה ושלחן ומזבח הזהב כתיב שיצפו זהב ומ”מ פסקינן דל”ד זהב אלא כל מיני מתכות כשרים וע’ ר”מ כאן פ”א הח”י כ’ דמנורה ושלחן כשרים ממתכות וע’ ר”מ פ”ג כאן ואפ”ל דגם הארון כשר מכ”מ מתכות ככל כ”ש עיין מנחות כ”ח וסוכה פרק החליל או אפשר דהכל ילפינן ממנורה ע”ש וקדושת הארון חמורה יותר אפשר אין למדין וצריך דוקא ציפוי זהב ופסול ממתכות אחר וצ”ע. והנה ודאי אמות הללו היו שוחקות עיין בעירובין ומובא כ”פ בח”ז והיא יתירה על עוצבת חצי אצבע לאמה כמ”ש כ”פ והאמות הללו הי’ בעצי שיטים והי’ צ”ל האורך והרוחב והקומה במדות הנ”ל חוץ הציפוי של זהב שהי’ בפ”ע עודף על המדות הללו כמבואר בתורה ועשו ארון עצי שטים אמתים וכו’ ואח”ז כתיב וצפית אותו כו’ מבואר דבלא הציפוי הי’ אמות הללו וכ”ה בש”ס כאשר יבואר אם ירצה השם.
ומבואר בש”ס יומא דע”ב ע”ב אמר רחבא אר”י שלשה ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה טפחים (כמ”ש בתורה ואמה וחצי קומתו וקאי על העץ לחוד) ופנימי שמונה והי’ נותן פנימי של זהב לתוך האמצעי של עץ והי’ מכסה אותו מבפנים והי’ די בשמונה טפחים כי שולי הארון האמצעי הי’ עביו טפח והחיצון הי’ גם כן של זהב והי’ י’ טפחים ומשהו היינו המשהו הי’ של שוליו ועשרה טפחים הי’ נגד הארון שהוא ט’ ועוד טפח יותר להניח הכפורת על האמצעי ועובי הכפורת הי’ טפח והי’ שוה הכפורת עם החיצון כך סובר האי תנא ואני כתבתי לשיטת פירש”י ורש”י כתב דר”י לא מיירי מזר כלל ע”ש ובודאי הי’ זר ככתוב בתורה מפורש רק האי תנא לא מיירי עתה מהזר אבל עכ”פ היה צריך להיות החיצון עשרה ושני משהויין עשרה ומשהו להיות שוה עם הכפורת ועוד משהו לזר. ומביא שם בש”ס ברייתא דהי’ החיצון גבוה י”א טפחים ומשהו ומבואר שם דהברייתא סוברת דגם של החיצון הי’ צ”ל שוליה טפח והי’ צ”ל י”א טפחים שוה עם הכפורת ומשהו יותר לזר ע”ש כי היא פלוגתא ובזה פליגי ר”י והברייתא ואינו מבואר הלכה כמאן ועפ”י כללי הש”ס אין לפסוק כמבואר במהרי”ק דבדברים שאינם נוהגים לא נאמרו הכללים. והנה בסוכה דף ד’ ע”ב מבואר שם ושאינה גבוה י’ טפחים מנלן אתמר רב ור”ח ור”י ור”ח כו’ ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן יו”ד וכתיב ונועדתי לך כו’ ותניא מעולם לא ירדה שכינה כו’ ומוכח דמעשרה ולמעלה הוא רשות אחר אם כן חזינן דכולהו אמוראי ובינייהו רב ור”י או רבי יונתן סוברים דהארון והכפורת הם עשרה טפחים ולהברייתא ביומא הוי י”א טפחים אם כן בי”א הוי רשות אחר והיאך מוכח בסוכה עשרה על כרחך סוברים כל הנהו כר”י ביומא דהי’ עשרה ומשהו אם כן מוכח שפיר ובתנאים הללו איכא רב דתנא הוא ופליג א”כ כיון דכל הנהו כר”י ביומא דהי’ עשרה ומשהו לא כהברייתא ודאי הלכה כוותיה וגם בסוף הסוגיא דמסקא סתם הגמרא דילפינן מבית עולמים כו’ דבמשכן היו הכרובים עומדים עשרים טפחים בגובה ובראשי הכרובים עד הכפורת הי’ עשרה טפחים כי ארון תשעה וכפורת טפח ומקשה הש”ס הניחא לר”מ דכל האמות היו בינוניות אלא לר”י דאמות של כלים היו בת ה’ טפחים אם כן ה”ל ארון וכפורת תמניא ופלגא א”כ מכנפי הכרובים עד הכפורת הוי חד סר ופלגא אימא סוכה עד דה”ל חד סר ופלגא וכו’ אלא לר”י הלכתא גמירי לה ואי כהברייתא דיומא אם כן יוכל הש”ס להקשות אפי’ לר”מ דכל האמות היו בינוניות לא הי’ אלא תשעה מכנפי הכרובים עד הכפורת וגם לר”י דהי’ תמניא ופלגא אי כהברייתא הו”ל ט’ ופלגא כי לר”י הי’ הארון והכפורת ט’ ופלגא עם עובי השולים על כל פנים חזינן דכל הנהו וסתם גמרא סוברים דארון וכפורת לא הי’ אלא י’ טפחים ולא י”א א”כ בודאי הלכתא כוותי’ אך זה צ”ע דזה לכ”ע אפי’ לר”י הי’ על כל פנים הארון והכפורת גבוה עשרה ומשהו כמבואר החשבון בש”ס אם כן היאך מוכח דסוכה פחותה מי’ פסולה וגבוה י’ כשרה אפילו בגבוה י’ תהי’ פסולה עד שתהא גבוה י’ ומשהו ולחומרא ל”א דפורתא לא דק א”כ מילפותא זו הי’ הסוכה צריכה להיות גבוה י’ ומשהו וגם להמסקנא דילפינן דגדפי’ עלי ראשי’ קיימי ומהראש יש עשרה טפחים ובאמת הוא פחות משהו ועם עובי הכנפיים יש עשרה אם כן לא מוכח דחללה עשרה לבד מסככה ע”ש בש”ס וצע”ג והמפרשים לא הרגישו בזה:
ונראה דזה טעם הר”מ שפוסק כר”מ דכל האמות אפילו של כלים הי’ בני ששה טפחים כר”מ ולא כר”י כיון דהנהו זוגי רב ור”י ור”ח סוברים מפורש דארון ט’ וכפורת [טפח] א”כ סוברים הני בתראי כר”מ ולא כר”י ע”כ פוסק הר”מ כוותי’ כר”מ כנ”ב. ומבואר דאמות הללו הי’ על ארון של עץ חוץ הציפוי החיצון והראי’ דהי’ בהחיצון עוד משהו בשוליים או להברייתא עוד טפח וכן מפורש בתורה. והנה כתבנו ארכו ורחבו וקומתו וכמה הי’ עובי הכתלים של הארון עיין בב”ב דף י”ד ר”מ סובר דהי’ אורך של ארון ט”ו טפחים כדכתיב והי’ הלוחות אוכלות בארון י”ב טפחים ונשארו שלשה טפחים צא מהם טפח לעובי הכתלים מחצה לכותל זה ומחצה לכותל זה ובב’ טפחים הי’ הס”ת מונח ור”י סובר דלא הי’ אורך הארון רק י”ב טפחים ומחצה דאמה של כלים בת ה’ והי’ הלוחות אוכלים י”ב טפחים נשתייר חצי טפח אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה דכל כותל הי’ עובי’ אצבע כו’. והנה לפמ”ש דדעת הר”מ כר”מ מ”מ בפלוגתא דר”מ ור”י אי ס”ת היה מונח בארון או לא אפשר דהלכה כר”י דלא הי’ מונח בארון והי’ באמת מקום פנוי ע”ש וגם בעובי הכותל אפשר דהלכה כר”י אף דלפי שיטתו מוכרח ר”י לומר דלא הי’ עובי’ כ”א אצבע אבל אם הי’ הארון ארוך יותר י”ל שהיו יותר בעובי דלר”מ הי’ חצי טפח עובי הכותל מכל מקום אפשר דר”י סבירא ליה כן ואפי’ לדידן מכל מקום ל”ה עובי הכותל [ח”ט] והי’ יותר מקום פנוי. אך בש”ס נראה דלכ”ע ל”ה מקום פנוי ע”ש אם כן הלכה כר”מ לגמרי. אך על כל פנים מחשבון הש”ס מוכח דחשבינן האמות דהוא ט”ו טפחים עם עובי הכתלים והיינו עד סוף הכותל של עץ והנה לר”מ דהי’ הכותל חצי טפח בעבי’ היינו חוץ הציפוי החיצון ואפשר עובי הזהב הפנימי היה שוה עם של עץ אם כן הי’ כל ארגז בעובי אצבע ולר”י הי’ כל ארגז חצי אצבע אבל הכל חוץ מארגז החיצון עיין היטב בסוגי’ אשר הבאתי כי הדברים פשוטים וברורים. ואם נאמר דעשו העובי של הארגז החיצון גם כן בשוה עם האמצעי והפנימי בעובי היה לר”י גם כן הציפוי בעובי חצי אצבע ולר”מ הי’ (שני שלישי) אצבע. אך אפשר דהזהב הן מפנימי או מחיצון הי’ דק ביותר רק כל העובי הי’ באמצעי וזה לא נתברר אצלינו. וראיתי בס’ כו”פ יו”ד סי’ מ”ג שרצה לברר כמה שיעור עובי דינר זהב המוזכר בש”ס. והביא הש”ס דחגיגה דציפוי של מזבח הזהב עובי דינר זהב וכל הציפוים שוים הן בארון ושלחן א”כ הי’ בארון גם כן הציפוי ד”ז. ובש”ס דב”ב מבואר דלר”י הי’ עובי הכותל אצבע ומסתמא הי’ כל הג’ ארונות שוים בעובים היה הארון החיצון שליש אצבע והי’ כדינר זהב א”כ ד”ז שליש אצבע אגודל עיין שם. ובמחכת”ה מגודל עומק עיונו לא יי”ח עיונו בזה דברור הוא כמ”ש דחושב האמות היינו של עץ א”כ עובי הכותל חוץ מארגז החיצון הי’ אצבע לר”י ואם נאמר דגם החיצון הי’ שוה בעובי הי’ חצי אצבע כי באצבע הנחשב לעובי לא נחשב החיצון כלל אך אפשר לא הי’ שוה כלל אך אפי’ אם נאמר שהיו שוים א”כ החשבון של עובי הכותל אצבע היינו פנימי וחיצון וכ”א הי’ חצי אצבע. ואם נאמר דגם החיצון היה שוה כדבריו הוא חצי אצבע ואם תעיין בסוגיות שהבאתי תראה כי דברי כנים וברורים בעזרת הש”י:
ונראה כיון דכבר כתבנו דפסקינן דארון וכפורת עשרה והיינו כמ”ד דהגובה הי’ עשרה ומשהו להשוליים של החיצון א”כ חזינן הציפוי בהשוליים לא הי’ רק משהו א”כ למה נאמר דבכתלים למעלה הי’ עובי ביותר ודאי כל הציפוי היינו עובי הארון החיצון לא היה רק משהו ולמ”ד דעובי השוליים הי’ טפח אפשר דכל הציפוי הוי כן. אך כבר כתבתי דודאי הלכה כר”י א”כ כל הציפוי הי’ עביו משהו כנ”ב. ומבואר בתורה ויצקת לו ארבע טבעות זהב כו’ על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על צלעו וכו’ ועשית בדי וכו’ והבאת את הבדים בטבעות לשאת כו’ פירש”י פעמותיו כתרגומו זוויתי’ ובזויות העליונות סמוך לכפורת היו נתונים והבדים נתונים בהם כו’ ושתי טבעות כו’ פירש”י הן הן ד’ טבעות הכתובים בתחלת המקרא ופי’ לך היכן היו ע”ש. מבואר דעת רש”י שלא הי’ בארון יותר מד’ טבעות והטבעות היו בזויות סמוך לכפורת והיו הבדים בהם והיו נושאין בהם את הארון אם כן הי’ הבדים על כתפות הנושאים והארון הי’ למטה מכתפות מגיע סמוך לארץ כי בצד העליון הי’ נושאים אותו. והרמב”ן עה”ת השיג עליו וכתב שאין זה דרך כבוד שהארון יהי’ למטה ומביא בשם הראב”ע שלא מצינו במקרא פעמי ל’ זויות ע”כ כתב הרמב”ן דפעמותיו היינו זויות התחתונות ופעמי לשון רגל כמו מה יפו פעמיך וכו’ והי’ הטבעות על זויות התחתונות ושם הי’ הבדים ונשאו אותו והיה כל הארון למעלה מכתפותיהם וכו’ ע”ש. ובאמת ד’ הרמב”ן תמוהים מאד דמבואר להדיא בשבת דצ”ב המוציא משא למעלה מעשרה טפחים חייב שכן משא בני קהת מנלן ומסיק דילפינן מארון דאמר מר ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן י’ וגמירי דכל טונא דמידלי במוטות תלתא מלעיל וב’ תלתא מתחת אשתכח דלמעלה מעשרה הוי קאי וע’ רש”י שם מבואר דתרי תלתא הי’ מלמט’ מכתפותיהם והיינו ששה טפחים וב’ שלישי טפחים ע”ש. מבואר להדיא דרוב הארון הי’ תלוי למטה מהכתפות לא כהרמב”ן. וראיתי קושיא זו זה כמה בפי’ על התורה להגאון הפלאה ואינו ת”י כעת. שוב מצאתי לפי’ הטור על התורה שהביא קושיא זו על הרמב”ן בשם אביו הרא”ש וד’ הרמב”ן תמוהים. אך גם דברי רש”י צריכין תיקון דרש”י פי’ בזויות העליונים סמוך לכפורת אין הפשט דהי’ ממש סמוך לכפורת דלפי הש”ס היו מרוחקים הטבעות מהכפורת ב’ טפחים ושליש טפח ועם הכפורת הי’ ג’ טפחים ושליש ע”כ וכצ”ל ברש”י. אך מכל מקום קרוי זויות בצד העליון בארון דהיו מקרבי לצד מעלה ולצד התחתון היו מרוחקי’ הרבה. ובזה משוה דעת הרמב”ן עם רש”י שלא הי’ אלא ארבע טבעות והי’ בהם הבדים והיו נושאים אותם על ידי הבדים הללו ודעת תוספות יומא ע”ב ע”א ד”ה כתיב דעתם דהי’ ח’ טבעות ד’ טבעות דכתיב ברישא דקרא ויצקת וכו’ ושתי טבעות על צלעו וכו’ הי’ טבעות אחרים למעלה או למטה מאותם טבעות ובד’ טבעות הי’ שני בדים קבועים בהם דעליהם הלאו לא יסורו ממנו כמש”א אם ירצה השם לקמן ובארבע טבעות אחרות היו נותנים בהם שני בדים בשעה שהיו נושאים את הארון ובאותם בדים נושאים הארון והיו מסירין הבדים בשעת החניי’ ובבדים שהיו קבועים בארון לא היו נושאים אותו רק בבדים אחרים שהיו בטבעות אחרים וע”ז נאמר בפ’ במדבר בשעת סילוק המסעות ובא אהרן וכו’ וכיסו את הארון וכו’ ושמו בדיו דאז בשעה שהיו צריכים לשאת את הארון היו משימים בו בדים לשאת אותו ולא היו נושאים בבדים הקבועים שם ע”ש באריכות וברמב”ן שם מביא דעת הראב”ע ג”כ שהיה שמונה טבעות ואין דבריו נראים בעיני הרמב”ן ולא כתב הטעם ובס’ אוה”ח דחה ג”כ דעת תוס’ הנ”ל וכתב דרך אחר שהיה בתוך הטבעות הקבועים עוד טבעות נעים ונדים וצ”ע עד יבא ויורה צדק בב”א. ושיעור גודל חלל הטבעות ועובי הבדים אינו מבואר בכתוב ואין קפידא בזה והבדים הי’ של עצי שיטים מצופים זהב. וכבר כתבתי דאפשר דכל מתכות כשרים לארון ומכ”ש לבדים עי’ לעיל. והטבעות והבדים היו נתונים לרחבו של ארון והי’ בד מצד רוחב א’ והשני מצד רוחב האחר וכל אורך הארון הי’ מפסיק בין הבדים היינו ב’ אמות וחצי והיו מהלכים שני אנשים מצד זה וב’ אנשים מצד זה ובפחות מזה דהיינו ברוחב לא היו יכולים לילך ב’ אנשים ע”כ היה כל האורך מפסיק ונישא בד’ אנשים ב’ מצד זה וב’ מצד זה כ”ה במנחות צ”ח ע”ב.
ומבואר בתורה דהיו עושין כפורת והי’ זהב טהור והי’ אורך אמתים וחצי כאורך הארון ואמה וחצי רחבו כרוחב הארון כדי לכסות כל הארון ועובי הכפורת אין מפורש שיעור בתורה ולמדו חז”ל בסוכה דהי’ עובי’ טפח אם כן הי’ הארון והכפורת גובה עשרה טפחים ומשהו היינו עם שולי החיצון של זהב כמש”ל ומשהו הי’ יוצא עודף על הכפורת מארגז החיצון והיא היא הזר כמ”ש בש”ס והיו עושין ב’ כרובים מקשה היינו מן הכפורת עצמה ומבואר בסוכה דפני הכרוב היה טפח והי’ צורתם צורת אדם והיו גבוהים עשרה טפחים והארון עם הכרובים היו עומדים בשליש גובה המשכן היינו עשרים טפחים ולפי מה שכתבתי למעלה היו גבוהים עשרים ומשהו. ובסופה מבואר דהי’ עשרה מראשי הכרובים עד הכפורת ועמש”ל. והכנפים הי’ קצת למעלה מראשי הכרובים והי’ החלל מן הכנפים עד הכפורת י’ טפחים חוץ מעובי הכנפיים ועמש”ל שתמהתי ע”ז דבאמת הי’ חלל פחות משהו וא”צ לכפול והי’ מונח בבהמ”ק ארכו לרחבו של בית דהיינו צד א’ לדרום והשני לצפון כ”ה בש”ס ור”מ כאן פ”ג הי”ב. ומבואר בר”מ כאן פ”ד אבן היתה בקדשי קדשים במערבו שעליה הי’ הארון מונח ולפניו כו’ ואפשר דאותו אבן הי’ אבן שתיה כמבואר במשנה יומא י”ג ע”ב משניטל הארון אבן היתה שם ושתיה היתה נקראת ומסתמא על האבן הזה היה מונח הארון בב”ר ולמה לנו לומר שהאבן הזה היה אבן אחר כ”נ. ועכ”פ דעת הר”מ שהארון הי’ מונח בצד מערב של ק”ק כמפורש בדבריו ובתוס’ ב”ב כ”ה ד”ה וצבא כו’ כתבו דהארון היה מונח בצד מזרח של קה”ק ע”ש. והתיו”ט ביומא שם תמה דמפורש בהדיא בברייתא מגילה ד”י ע”ב וב”ב צ”ח דארון הי’ לו י’ אמות לכל רוח בקה”ק מבואר להדיא דהיה עומד באמצע בית קה”ק ולא לצד אחד מן הצדדים ע”ש וגם במשנה פ”ב דב”ב. והנה באמת במגילה פירש”י כן דהי’ עומד באמצע אבל הרשב”ם ב”ב צ”ט ד”ה ארון שעשה משה כו’ דעשר אמות לכל רוח לימינו ולשמאלו היינו דרום וצפון הרי כ’ בלא ארון ולפניו כ’ עד הדביר ע”ש מפורש יוצא מדבריו דהי’ הארון מונח במערב דהיה כ’ אמות עד הדביר ובנס הי’ עומד כי הי’ לצפון ולדרום עשרה לכל רוח עכצ”ל דמקום ארון אינו מן המדה ע”ש מבואר להדיא דעת רשב”ם כדעת הר”מ וגם הר”מ מפרש כן ובודאי מצאו באיזה מקום ואין הברייתא סותרת דבריהם וגם דעת התוס’ שהי’ במזרח הברייתא אינה סותרת דבריהם דהיו”ד אמות הי’ לצד ימינו ושמאלו. ובמחכת”ה של הרב תוי”ט אשתמיט מיני’ ד’ הרשב”ם והוא לא הביא רק הש”ס דמגילה ושם פירש”י כן ולא הביא כלל הש”ס דב”ב דמבואר להדיא ברשב”ם כהר”מ וע’ תוס’ מנחות צ”ח ע”ב ד”ה דוחקין מבואר בדבריהם דבאמצע קה”ק הי’ עומד ונראה קצת טעם לד’ הר”מ ורשב”ם דהי’ מונח במערב דסברתם כיון דאין הברייתא סותרת אם כן מצד הסברא כיון דמערב עיקר השראת שכינה דקה”ק הי’ במערב עבב”ב שם א”כ ארון דהי’ עיקר השראת שכינה בודאי היו מקרבין לצד מערב וסברת הריצב”א דהי’ במזרח דידוע דנכנסין לבית קה”ק אם הי’ צריך תיקון ע’ כאן בר”מ פ”ז וב”ב י”ד תוס’ ד”ה שלא דכתבו דיכולים לכנוס לקה”ק לתקן ס”ת שבארנו כדי שלא יתעפש ויתקלקל וידוע שאין סומכין על הנס והס”ת והארון והעמודים צריכין לפעמים תיקון אם כן למה ירחקו אותם מפתח קדשי הקדשים דאם יצטרכו תיקון ילכו בכל קדשי הקדשים עד המערב או עד האמצע וליפוש בהליכה כל כך על כן סברתו דהיו מקרבין אותו למזרח דהיינו סמוך לפתח וכשהי’ צריך תיקון לא הי’ הולכין בקדשי הקדשים רק מעט כנ”פ. וקצת ראיה נראה להר”מ מברכות למ”ד הי’ עומד בח”ל יכוין לבו נגד א”י כו’ הי’ עומד במקדש כו’ הי’ עומד בקדשי הקדשים יכוין לבו נגד הכפורת (כ”ה הנוסחא ברא”ש ובש”ס דילן הגי’ כנגד בית הכפורת וט”ס דקה”ק נקרא בית הכפורת שהכפורת עומד שם והוא עומד בקה”ק היינו בבית הכפורת ומה הלשון שיכוין לבו נגד בהכ”פ אע”כ כגי’ הרא”ש והיינו למקום הארון והכפורת) הי’ עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כו’ ופירש”י אחורי בהכ”פ היינו בי”א אמה שיש אחורי קה”ק עד הכותל מערבי ע”ש ואם הארון הי’ עומד באמצע או קרוב למזרח ה”ל לצייר כמו באמרו הי’ בקה”ק יכוין נגד הכפורת וה”ל לומר הי’ עומד אחורי הכפורת יראה עצמו כו’ היינו יחזיר פניו למזרח ע”ש ברש”י. אך אם נאמר כהר”מ דהיה במערב א”כ הי’ סמוך לכותל מערב ולא הי’ מקום שם לאדם לעמוד ע”כ נקיט הי’ עומד אחורי בית הכפורת היינו מבחוץ לכותל בה”כ. אך על רש”י עצמו קשה לפ”ז למה לא נקט הברייתא אחורי הכפורת דהוא ס”ל דהי’ עומד באמצע וער”מ הלכות תפלה פ”ה אינו מביא ד”ז כלל וע”ש בלח”מ דלא הי’ בגי’. ומבואר כאן בר”מ דלפני הארון הי’ מונח צנצנת המן ומטה אהרן כו’ ובש”ס מבואר ע”ש בב”ב דגם הארגז ששלחו פלשתים דורן היה גם כן מונח בצדו וג”כ כל הדברים האלו ונגנזו עם הארון והר”מ מביא אלו השנים מן ומטה אהרן דהוא מצוה מפורשת בתורה בפ’ בשלח גבי צנצנת המן ובפרשת קרח מבואר מטה אהרן דהקב”ה צוה שיניחם לפני העדות היינו לפני הארון ובודאי בזמן מהזמני’ בב”ר או בבית העתיד שיתגלו הדברים הנגנזים ויניחום במקומם בודאי מצוה שיהיו מונחים כך ואם א’ לוקח דר”מ צנצנת המן או מטה אהרן ממקומם מלפני הארון בודאי עובר בעשה דמפורש בתורה דשם מקום הנחתם. וקצ”ע למה לא מנו מוני המצות למ”ע דהוא דבר הנוהג לדורות עיין כלל המצות. אך אפ”ל דהמצות הללו לא נצטוו ישראל כמובן מתוך הפסוק בשלח ויאמר משה אל אהרן דנראה דלאהרן לבד הי’ הצווי וגם בפ’ קרח נאמר ויאמר ה’ אל משה השב וכו’ נראה דלמרע”ה לו בעצמו הי’ הציווי ומ”מ קצ”ע.